כהן נ' לבנדה 38 - נכסים והשקעות (1990) בע"מ

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה שטרית שהגיש התובע נגד הנתבעת לביצוע שני שיקים: (1) שיק מס' 5408801 על סך 150,000 ₪ מיום 26.1.09 שנמשך לפקודת שבה כהן ועל גבו חתימת היסב של שבה כהן; ו- (2) שיק מס' 5000254 על סך 75,000 ₪ מיום 27.1.09 שנמשך לפקודת התובע.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיקים בצירוף תצהיר של הגב' קלוטילד כהן (להלן: "קלוטילד"). בהסכמת ב"כ התובע ניתנה לנתבעת רשות להתגונן. להלן עיקרי טענותיה של קלוטילד בתצהירה הנ"ל אשר הפך לכתב ההגנה בתיק:

הנתבעת היא חברה פרטית אשר בעל המניות היחיד בה והמנהל היחיד שלה היה במשך השנים מר יהודה כהן ז"ל (להלן: "יהודה") אשר נפטר ביום 14.12.08. קלוטילד היא היורשת של יהודה, לרבות של מניותיו בנתבעת. במשך השנים לא הייתה קלוטילד מעורבת בניהול הנתבעת, ורק ביום 10.11.09 נרשמה כבעלת מניות ומנהלת של הנתבעת על פי צו קיום צוואה שניתן בעניינו של יהודה.

יש לדחות את הבקשה לביצוע השיקים שבפנינו מחמת זיוף. כתב היד של מושך השיקים אינו של יהודה, החתימה על השיקים אינה חתימתו של יהודה והחותמת על השיקים אינה זהה לחותמת הנתבעת. כמו כן מדובר בשיקים ישנים אשר כמה שנים לא נעשה בהם שימוש, לא בבנק ולא בנתבעת. כשצילום השיקים הגיע לידיה של קלוטילד, היא מיד זיהתה שלא מדובר בכתב ידו של יהודה, שהיה בעל זכות החתימה היחיד בנתבעת.

עיון בחותמות אשר מופיעות על שני השיקים מלמד כי הן אינן זהות ואינן תואמות את חותמות הנתבעת, הן מבחינת הכתיב והן מבחינת הגודל והצורה של האותיות. בשיק על סך 150,000 ₪ שם החברה בחותמת שגוי היות שחסרה האות "ה" במילה השקעות. כמו כן מדובר בשיק מאוד ישן, ומבדיקה שערכה קלוטילד עלה כי לא מצויים פנקסי שיקים כאלה בנתבעת כבר כמה שנים וחשבון הבנק שממנו נמשך השיק לא פעיל מזה שנים רבות.

יש לדחות את הבקשה לביצוע השיקים גם מחמת כישלון תמורה. מבדיקה שערכה קלוטילד במסמכי הנתבעת עלה כי הנתבעת מעולם לא ניהלה עסקים כלשהם עם התובע או עם שבה כהן, ולמעשה אין רישום כלשהו בדבר תמורה שהתקבלה אצל הנתבעת בגין השיקים שבפנינו. כן עלה מהבדיקה כי הנתבעת לא נטלה הלוואה מהתובע.

התובע פתח נגד קלוטילד ארבעה תיקי הוצל"פ שבהם ביקש לבצע שישה שיקים שנמשכו לטובתו בסך כולל של 34,200 ₪. קלוטילד הגישה התנגדויות לביצוע השיקים אשר התקבלו, והדיון בתיקים אוחד (להלן: "התיק הנוסף"). מדובר בשיקים שמסרה קלוטילד לתובע, לאחר שהתקשר אליה מספר רב של פעמים בעת שיהודה היה מאושפז בבית החולים בסמוך לפני פטירתו, וטען כי יהודה חייב לו כספים באופן אישי. תמורת השיקים הנ"ל התחייב התובע למסור לקלוטילד שיק אישי של יהודה על סך 75,000 ₪. התובע אכן מסר לקלוטילד שיק בסך של 75,000 ₪, אך היא הופתעה לגלות שלא מדובר בשיק אישי של יהודה, אלא בשיק של הנתבעת שהוא פגום על פי מראהו, שכן אינו נושא חותמת של הנתבעת ואינו נושא תאריך.

בתצהיר עדותו הראשית של התובע אשר הוגש בתיק הנוסף לא הוזכר שהתובע מחזיק בשיקים נוספים של הנתבעת וכי הגיש אותם לביצוע בהוצל"פ. הימנעות זו מעידה על חוסר תום ליבו של התובע ועל ניסיונו למנוע מהנתבעת להתנגד לביצוע השטרות.

לאחר שניתנה לנתבעת רשות להתגונן, התנהל קדם משפט שבמהלכו מינה בית המשפט מומחה להשוואת כתבי יד, עו"ד יצחק חג'ג', כדי לבחון את טענת הזיוף. בעקבות זאת ערך עו"ד חג'ג' חוות דעת וקבע כי לאחר השוואת החתימות על גבי השיקים לדוגמאות החתימה של יהודה שהובאו בפניו, הגיע למסקנה שקיימת סבירות גבוהה ביותר של בין 90% ל- 100% כי החתימות שבמחלוקת נחתמו על ידי יהודה. בדיון שהתקיים לאחר הגשת חוות דעת המומחה אמר ב"כ הנתבעת לפרוטוקול שאינו צריך לחקור את המומחה, וכי די לו בטענת הנתבעת כי החותמות של הנתבעת מזויפות. בעקבות זאת ניתנה החלטה בעניין הגשת תצהירי עדות ראשית.

התובע עצמו ערך תצהיר עדות ראשית, ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של קלוטילד ותצהיר נוסף של רו"ח שלמה אליאס.

להלן עיקרי טענותיו של התובע בתצהיר עדותו הראשית:

התובע הוא פנסיונר ובעברו עבד 30 שנה בקירוב כתופר במפעל נעליים. יהודה שהיה חבר קרוב של התובע למעלה משלושים שנה, נתן בשיתוף עם בנו אבי ובאמצעות הנתבעת הלוואות בשוק האפור.

במהלך שנת 2001, לאחר שהתובע לקה בהתקף לב והחל לעבוד בחצי משרה, פנה יהודה לתובע בהצעה חברית להעביר לנתבעת סך של 150,000 ₪ בתמורה לריבית גבוהה יותר מזו של הבנק. בהמשך לכך, בסוף חודש אוגוסט 2001 בפגישה שהתקיימה במשרדה של הנתבעת בתל אביב, העביר התובע ליהודה סך של 150,000 ₪ עבור הנתבעת (להלן: "ההלוואה הראשונה"), ובגינה קיבל התובע שיק ביטחון של הנתבעת על סך 150,000 ₪ שעליו חתם יהודה עם חותמת של הנתבעת. הוסכם כי בגין ההלוואה הראשונה ובהתאם למצב הנתבעת לפי כמה שתוכל לתת, יקבל התובע מידי חודש כסף מזומן כריבית והקרן תשולם לתובע כשהדבר יתאפשר.

בשנת 2004 פנה יהודה אל התובע וביקש הלוואה נוספת עבור הנתבעת. בהתאמה בסוף חודש יולי 2004 נתן התובע הלוואה בסך של 75,000 ₪ לנתבעת (להלן: "ההלוואה השנייה"), ובגינה קיבל התובע שיק ביטחון של הנתבעת בסך של 75,000 ₪ שגם עליו חתם יהודה עם חותמת של הנתבעת.

במועד מתן ההלוואה השנייה נתן התובע ליהודה גם הלוואה אישית בסך של 75,000 ₪ (להלן: "ההלוואה האישית") וקיבל בגינה שיק ביטחון שעליו חתם יהודה בכתב ידו, אך ללא חותמת של הנתבעת. יהודה הסביר לתובע כי ללא חותמת של הנתבעת זה כמו שיק אישי שלו, והתובע האמין לו.

עבור ההלוואה האישית קיבל התובע כסף מזומן מדי חודש. יהודה ביקש מהתובע להמתין עם החזר ההלוואות לנתבעת, כל עוד הוא מחזיר לתובע את ההלוואה האישית, אך במשך השנים דחה יהודה את מועד החזר ההלוואות לנתבעת בכל מיני טענות, לרבות כי הוא מסובך וכי הוגש נגדו כתב אישום בגין הלוואות בשוק האפור. בשלב מסוים סיפר יהודה לתובע כי חלה בסרטן, ולאחר שהסתבר כי מצבו גרוע, הבטיח שהן יתרת ההלוואה האישית והן ההלוואות לנתבעת יוחזרו לתובע, ושהורה לרעייתו קלוטילד שתדאג לכך.

בהתאם להנחייתו של יהודה, נתן התובע לקלוטילד את שיק הביטחון בגין ההלוואה האישית והיא מסרה לתובע שישה שיקים אישיים שלה בסך של 5,700 ₪ כל אחד. ימים ספורים לאחר פטירתו של יהודה ביטלה קלוטילד את השיקים הנ"ל וסירבה להחזיר לתובע את שיק הביטחון שניתן לו בגין ההלוואה האישית. כמו כן התנערה קלוטילד מכל התחייבויותיה, והודיעה לתובע כי לא יזכה לראות ממנה אף לא שקל אחד. לתמיכה בטענה זו מצורף לתצהיר תמליל של שיחה שניהל התובע עם קלוטילד.

משלב זה אף נאלץ התובע להתמודד עם איומים טלפוניים ושפה בוטה מצד קלוטילד וגיסה אשר איים לפגוע בתובע אם לא יניח לקלוטילד וימחל על החוב. כן הסתבר כי יש חובות רבים של הנתבעת לבנקים ואף מונה לה כונס נכסים.

בחקירת יכולת שנערכה לנתבעת באמצעות קלוטילד, טענה קלוטילד בין היתר כי לא הייתה מעורבת כלל בניהולה של הנתבעת וכי לנתבעת חובות של כשמונה מילוני שקלים. ואולם, מהדוחות הכספיים של הנתבעת שהומצאו לב"כ התובע לאחר החקירה בעקבות החלטת הרשם, התגלה מיד כי קלוטילד הייתה מעורבת בפעילות הנתבעת וכי גם לאחר פטירתו של יהודה הייתה הנתבעת עתירת נכסים.